מאת אמיר אלוני, מייסד ומנכ"ל LeaderMES

המהפכה התעשייתית הרביעית (מהפכת המידע) כבר כאן. היא אמיתית, היא מתפשטת בקצב מסחרר, היא משנה תהליכי עבודה, שיטות ניהול, את עצם האופן שבו אנחנו עושים עסקים, והיא משנה את פני רצפת הייצור.
על פי ניתוח שערכה פירמת ראיית החשבון והייעוץ דלויט (Deloitte), השינויים שמביאה המהפכה התעשייתית הרביעית עשויים לחסוך 20%–50% בעלויות אחזקת מלאי, להוסיף 45%–55% לפריון במקצועות טכניים, להקטין את זמן השבתת המכונות כתוצאה מתקלות ב–30%–50%, לחסוך 10%–40% בעלויות תחזוקה ו–10%–20% בבקרת איכות, לשפר ב–75% את תחזיות הביקוש, להאיץ ב–20%–50% את זמן הגעת המוצר לשוק ולהוסיף לפריון העבודה 3%–5%.
ג'ון צ'יימברס, יו"ר סיסקו העולמית, ומחלוצי המהפכה, מעריך כי 70% מהעסקים הקיימים כיום ינסו לעבור לעולם הדיגיטלי, אבל רק 30% יצליחו בתהליך, וכי 50% מהחברות בשוק ישנו לחלוטין את האופן בו הן מתנהלות או שייעלמו בתוך שבע שנים.
כל מנהל במפעל יצרני, קטן או גדול, שואף לשפר את השליטה שלו בתהליכי הייצור, לזהות את נקודות חוסר היעילות מוקדם ככל האפשר ולשפר את יעילות הייצור. בין אם אבדן היעילות נובע מתקלות מכניות, מאבדן אנרגיה, מבזבוז חומרי גלם ומלאי, מבעיות כ"א, או ממחסור בכלי ניהול, כיום כבר ברור לכולם שחייבים להתקדם לעידן הדיגיטלי.

יצרנים קטנים ובינוניים רבים, עומדים בפני שטף של מונחים, טכנולוגיות, שמות קוד ורעיונות בוסריים, ואינם יכולים להרשות לעצמם השקעות סרק בטכנולוגיה שלא בטוח שמתאימה לצרכיהם. אז איך עושים את זה נכון?

אנשים, אנשים, אנשים

השלב הראשון הוא ההבנה שצריך לנהל את השנוי. מחוייבות ההנהלה היא תנאי הכרחי, אך לא מספיק להנחלת השינוי באופן מוצלח. שינוי מוצלח, כולל את כל שדרות הניהול ומשנה דפוסי עבודה. התנגדות לשינוי היא תכונה אנושית, ולכן ניהול השינוי חייב לכלול השקעה בכח האדם בחברה. הצלחת השינוי תלויה ביכולת לערב את הצוות בתהליך, להסיר את מחסומי הפחד, לספק לכל עובד את הכלים המתאימים, להסביר לכל עובד כיצד השינוי ישפיע עליו, ומה מצופה ממנו בתהליך. השינוי לא אמור להחליף את העובדים, הוא אמור לתת להם כלים טובים יותר לבצע את העבודה, והמסר חייב לעבור לעובדים באופן בהיר וצלול. מינוי מנהל שינוי, והגדרה נכונה של התהליך מול צוות העובדים, חיוניים להצלחת התהליך.

להפוך נתונים למידע

נתונים הם נקודת פתיחה חשובה, אבל ללא הקשר ברור, הם אינם יכולים להפוך למידע. על מנת להפוך את הנתונים למידע בעל ערך, יש צורך חיוני לסנכרן את הנתונים הנאספים מרצפת הייצור עם ההקשר הניהולי שלהם.
קצב ייצור, טמפרטורה, צריכת אנרגיה או לחץ, נעדרים משמעות בלי ההקשר של המכונה, המוצר, הכלים, חומר הגלם וכו… היכולת לעבור לאחזקה חזויה (Predictive Maintenance) ולהפעיל מנגנונים של Machine Learning ו Big Data Analytics כמעט שאינה קיימת ללא ההקשר הניהולי. מידע מעובד, נגיש וקל להבנה בצורת התראות, גראפים, קווי מגמה וכו' הוא המפתח ליכולת לקבל החלטות בזמן אמת ולהטמעת השינוי הדיגיטלי בצורה מוצלחת.

התנסות כדרך להפחתת סיכונים

הדרך הטובה ביותר להתחיל בתהליך היא להתנסות. טכנולוגיית הענן המתקדמת, הפחתת מחירי הרגשים (sensors), המהפכה הסלולרית, וטכנולוגיית Industrial IOT, מאפשרת כיום למפעלים לפרוס מערכות IIOT בעלות זעומה, ללא התחייבות לטווח ארוך, ללא צורך בהשקעות עתק, וללא סיכונים מיותרים. פתרון פשוט, שאינו מצריך ידע טכני מעמיק, ועם הגדרת מטרה ברורה, יהיה נקודת התחלה אידיאלית. במפעלים בעלי מספר רב של מכונות יצרניות, מומלץ לבחור קבוצת מכונות מייצגת (5-10 מכונות) ולהחיל את התהליך עליהן בשלב ראשון.
קבוצת התייחסות כזו תאפשר הבנה של השפעת התהליך הנבחר על המפעל מחד, ותמזער את הסיכון מאידך.
קיפצו למים – אבל עם חגורת הצלה טובה…

הפיל הורוד בחדר – אבטחת המידע

אז הבנו שעוברים לענן, והבנו שצריך לחבר את רצפת הייצור לענן, אבל מה עם אבטחת המידע? כל מנהל IT יודע שפתיחת Port לתקשורת חיצונית מהווה פרצת אבטחה. אז נכון, יש VPN, אבל חיבור VPN מחייב פתיחת חיבור יזומה לאחר כל התנתקות, ומהווה פירצה פוטנציאלית. פתרון ייחודי לבעיה ניתן למצוא בטכנולוגיית InCloudFactory המבוססת על תקשורת חד כיוונית מוצפנת מהמפעל לענן ואינה מצריכה פתיחת פרצות אבטחה.

על מה אסור לוותר בבחירת מערכת?

  • התנסות – מערכת שתאפשר התנסות לא השקעות ראשוניות כבדות וללא התחיבות לטווח ארוך.
  • מערכת מבוזרת ופשוטה לחיבור בשיטת ה-Plug & Play כדי שהפריסה תהיה קלה ומהירה. כך המפעל לא יהיה בנוי על מפלצת אחת גדולה, אלא על חלקים מבוזרים שכל אחד עושה את העבודה שלו. אם תהליך הפריסה אורך יותר מכמה ימים – כדאי לחשב מסלול מחדש…
  • אבטחת המערכת – המעבר לענן קריטי להצלחה המערכת אך הוא מחייב פתרון אבטחתי. בפלטפורמת InCloudFsctory של LeaderMES יש לאספקט זה פתרון ייחודי.
  • מערכת בעלת ממשק פשוט לשימוש למרות התחכום שבבסיסה, כך שכל עובדי הייצור, גם אם הם דוברים שפות שונות או בעלי רקע שונה בשימוש בטכנולוגיה, יוכלו להשתמש בה.
  • מערכת בעלת עומק מספיק, כך שההתקדמות לא תיעצר ברמת איסוף הנתונים והצגתם.
  • מערכת שתאפשר לכל דרגות הניהול להתחבר לתהליך באופן אינטואיטיבי.
  • מערכת שמאפשרת הפיכת נתונים למידע.
  • והכי חשוב – צוות יישום עם הבנה ונסיון בניהול השינוי הדיגיטלי.

 

אז מה מקבלים בסוף? (אי אפשר ללמוד שחיה בהתכתבות)

קודם כל הבנה וניסיון. "אי אפשר ללמוד שחיה בהתכתבות". יישום מערכת ניהול ייצור יתן לכם הבנה טובה יותר של השוק והמוצר, אבל יותר מכל  הבנה טובה יותר של הצרכים האמיתיים של המפעל. שפה משותפת – הגדרה ברורה של פרמטרים ומדדים, נגישים לכל שדרות הניהול, מכל זמן ומקום, מייצרת שפה ארגונית אחידה ומכוונת את הצוות התפעולי למטרות ברורות. פעולה יזומה במקום תגובה מאוחרת – יישום נכון יאפשר, כבר בשלבים מוקדמים, לצפות ארועים ברצפת הייצור ולבצע פעולות מתאימות באופן יעיל יותר ולמנוע אובדן יעילות מיותר.
שיפור ביצועים – כן, כבר בשלב הבדיקה הראשונית ניתן לראות שיפור משמעותי, לרוב של עשרות אחוזים בביצועים. שיפור מתמיד – תהליך הדיגיטיזציה הוא תהליך מעגלי. מערכת מידע טובה, היא מערכת גמישה שמשתנה בהתאם לצרכים המשתנים של המפעל.

לסיכום: המהפכה הדיגיטלית כבר כאן, והדרך לקחת בה חלק פעיל לא צריכה להיות רצופת מהמורות – קפצו למים…